ומה עם זה פשוט לא הולך? כל הרעיון הזה של לעזור לבנים לא להדחיק את הרגשות שלהם, לפתוח את הטאבו ולהיפתח לאינטימיות? לא פעם קורה שהורים שנעזרים בי ביחס לבנים שלהם היו רוצים לגדל אותם לאי הסלמה וחיבור גוף נפש מיטיב, אבל אלה הבנים עצמם שלא משתפים פעולה ומבטאים אגרסיביות ואלימות מגיל הגן ולפעמים לפני כן.
"אנחנו מנסים לשים לילד שלנו גבולות רכים אבל כלום לא עובד ובסוף זה תמיד מגיע למצב שזה הכוח שלי מול הכוח שלו" ככה כתב לי אבא יקר לנער בן 13. אני מוצא את עצמי מזדהה, ומכיר היטב את התחושה שברגעי האמת, כשהמתח עולה כל מה שנשאר זמין לנו זה כוח, זעם וצדקנות.. מי שגדול יותר פיזית גובר על הקטן, אבל בלבנו אנחנו יודעים שזה זמני ושזו לא סמכות אמיתית. אנחנו יודעים שסמכות שמבוססת על כוח ולא על אהבה, עתידה להתפורר לאב, ואז בשקט של האחרי הסערה נפגוש שוב את הבושה והאשמה שמעוררות בנו כעס, וחוזר חלילה.
התנאים של החוזה משתנים
במהלך החודשים שאחרי ה-7 באוקטובר, בזמן שנלחמנו בעזה, רצה הגורל והתגלעה מחלוקת עמוקה בתוך הצוות שלי. זה קרה בלב הלחימה, בתוך שבועות אינטנסיביים בחשכה ולחות, לחץ נפשי, פחד וחוסר וודאות. מבלי להיות מוכנים לכך, מצאנו את עצמנו מעבירים חברות בת 16 שנים שהתחילה בטירונות, דרך מבחן בלתי אפשרי. גילינו שהחוזה שחתמנו עליו בגיל 18 השתנה כלומר, התנאים שלו השתנו. כשאתה נער בן 19 כיוון ההסתערות הוא קדימה בלבד, כשאתה איש ואבא אתה מחזיק שני כיוונים בהסתערות שלך. מסתער קדימה אבל המטרה הגדולה יותר היא לחזור.
ככל שאנחנו קושרים יותר קשרי חיים, ככל שאנחנו צוברים קשרי אהבה, אנחנו כרוכים ביותר חוזים.
זה לא סתם. כגברים החוזים האלה שומרים עלינו. חלקינו מתעדפים באופן יומיומי שמחה על פני עצב. דיבור על פני זעם. אנחנו נבחר בבניה על פני הרס עצמי, במדיטציה על פני ג'וינט, נבחר באשה שלנו על פני ריבוי מערכות יחסים, נבחר ספר על פני שיטוט באינסטגרם. מה שנותן לנו את הכוח לבחור נכון שאנחנו כורכים את עצמינו בחוזים. מה שמחליש את היכולת שלנו לבחור נכון זה הפרה של חוזים. אנחנו נחתום על חוזים חדשים ונפר חוזים ישנים כל הזמן, כי זו התנועה. ככה זה. כשאתה חתום על חוזים רבים לפעמים התנאים שלהם סותרים אחד את השני.
במלחמת ה-7 באוקטובר הפרתי חוזה שחתמתי עליו בטירונות עם החברים הכי טובים שלי, ובחרתי בחוזה שחתמתי עליו מול הילדים שלי ביום שכל אחד מהם נולד. הבחירה בחוזה עם הילדים שלי חיזקה את הכוחות שלי בהורות, וההפרה של החוזה מול החברים שלי החלישה את הכוחות שלי בתפיסת הערך העצמי כגבר שיש לו אונים.
כעבור שנה מאותה מלחמה נכנסתי לאוטו ונסעתי לחבר שלי. לקח לי חודשים רבים להבין שבקונפליקט שנוצר בינינו אנחנו לא צריכים לסלוח אחד לשני, או ליפול זה על זרועותיו של זה. אנחנו צריכים לעשות את מה שלא יכלנו לעשות על רקע הפיצוצים מחרישי האוזניים של עזה. אנחנו צריכים חוזה חדש, ובחוזה החדש ידעתי - הכיוון של ההסתערות הוא קדימה, ואני יודע שאם המטרה של הניסוי הזה בגבריות היא להתפתח, אז אנחנו נסתער בכל העוצמה לכיוון שבו אנחנו הכי חלשים. אני אדרוש ממנו ומעצמי יותר אינטימיות, יותר חשיפות, יותר פגיעות, ואעשה את זה כמו גבר.
כלום לא עובד, סמוך על השיטה
ואולי זו הפנטזיה שלנו על הרמוניה שתוקעת לנו מקלות בגלגלים. כהורים, כמה היינו רוצים ללמד את הבן שלנו לדבר את הרגשות שלו במקום להתנהג אותם, אבל הוא לא משתף פעולה. כגברים, כמה היינו רוצים לצאת מהמלכוד הזה שלוקח אותנו שוב שוב לכוח, לשתיקה, לבדידות, אבל אנחנו פשוט לא משתפים פעולה עם עצמינו. זה קורה גם כשאנחנו מנסים ללמד את הגוף שלנו פעולה חדשה, להתמסר לתרגול, לתפילה, להיגמל מההתמכרויות שלנו, לכבות את המסך. אנחנו מתמרדים בעצמינו. זה קשה להחזיק את החוזה.
הסתירות האלה שחיות בנו ובבנים שלנו הן חומר שארוג שתי וערב, וזה טוב. זה אומר שאנחנו עשויים מחומר חזק יותר. הרעיון שכל מה שחי בנו יהיה ארוג בכיוון אחד לא יעיל, אם לא יהיו בשטיח הזה את שני הכיוונים הוא יתפרק.
נשתיק את הכמיהה הזאת להרמוניה. נסתכל על הדיס-הרמוניות בחיים שלנו ושל הבנים שלנו מתוך קבלה לא מתפשרת של מה שיש, אבל לא נירדם על זה. זו לא רק קבלה שקטה של מה שיש, זו גם דרישה אמיצה של מה שחסר.
הבן הזה שכלום לא עובד איתו, לא שונה ממך וממני. גם איתך כלום לא עובד, וגם איתי כלום לא עובד. אנחנו עשויים מחומר עיקש. אנחנו חותמים חוזה עם הטוב שבנו ומפרים אותו שוב ושוב. נלמד יחד לסמוך על השיטה ולדרוש מעצמנו, מהחברים שלנו ומהבנים שלנו יותר אינטימיות, יותר חניכה, יותר פגיעות. נחזק את היסודות שלנו לאדמה. נבנה יסודות חזקים, מורכבים, בנויים שתי וערב ומבוססים על סתירות. נלמד שבמלחמה הזאת בתוכינו ומחוץ לנו אנחנו זקוקים גם לדין וגם לחסד, היד שטבלה בדם היא אותה היד שמרדימה את הילדים בלילה.
היד שחתמה על החוזה האחד, היא אותה היד שחתמה על החוזה האחר. העוצמה שאתה מפעיל במאבק הכוחות עם הבן שלך, היא אותה העוצמה שתפעיל על עצמך כדי לעמוד מולו חשוף ואמיתי, אותה העוצמה תהפוך את חוסר האונים שלך לכלי ריפוי.